מכניסים את הבנקים למסגרת

מאת: עו"ד עמוס חכמון*

קטעים מהמאמר צוטטו בכתבה "מסלול עוקף אוברדרפט" מתוך המגזין "צרכנות פיננסית", גלובס, נובמבר 2005 

כידוע, על פי הוראת המפקח על הבנקים, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2006, אין לחרוג ממסגרת האשראי בחשבונות הבנק, העו"ש והחח"ד. הוראה זו נתפסת, בעיני חלק גדול מהציבור, כגזירה שתפגע בלקוחות הבנקים, ותקשה על חיי הלקוחות. צריך לזכור, שההוראה תכניס למסגרת גם את הבנקים. בהיבט זה, ניתן לראות בתהליך משימה לאומית, שיש בה כדי לשמור על חוסנה של המערכת הבנקאית בישראל כולה.

על פי הוראת המפקח, למעט במקרים חריגים, לא יוכל הבנק לאפשר את החריגות ממסגרת האשראי מבלי שהלקוח ידע ויסכים לכך. הלקוח ידע מראש מהי מסגרת האשראי, ויהיה מחוייב לחתום עליה מבעוד מועד. לדברי מר יואב להמן, בתפקידו כמפקח על הבנקים, הבעיה המרכזית במצב כיום "..היא אי הוודאות המובנית של הלקוח שחשבונו נמצא ביתרת חובה חריגה: הלקוח אינו יודע מה גובה מסגרת האשראי העומדת לרשותו בפועל, ועל כן אינו יודע בוודאות אם הבנק יכבד חיובים שונים המוצגים בחשבונו כגון צ’קים או הרשאות לחיוב חשבון.".

מדבריו של המפקח ניתן להבין, כי המסגרת שתקבע תוסיף ודאות, כך שהלקוחות, במקום להתפלל ולקוות לטוב, ידעו מראש האם הבנק יכבד את הצ’קים שהם מושכים או לא. לדעת המפקח, ודאות זו אף תגרום לצמצום התופעה של משיכת צ’קים בשיטת המצליח וסוף סוף יהיה אפשר לאכוף את חוק צ’קים ללא כיסוי. דברי ההסבר לוו בהערכות בתקשורת, כי עם הזמן יגדילו הבנקים את מסגרות האשראי ויכניסו את החריגות למסגרת.

הפסקת המצב, בו הבנק נושף בעורפם של בעלי חשבונות המצויים בחריגה כרונית, ממסגרת האשראי, בעודו נהנה מריבית חריגה גבוהה במיוחד, עשוי להיות דבר חיובי כשלעצמו. לא אחת נתקלנו בלקוחות בנקים שהבנק איפשר להם לחרוג ממסגרת האשראי במשך שנים עד שהדבר הפך שגרה ביחסי הלקוח והבנק. זאת, עד לרגע בו התחלף מנהל סניף, שונתה מדיניות הבנק או שנפוצה שמועה (לא בהכרח נכונה) שנגעה למצבו של אותו לקוח. כשאחד מאלה קרה, פעמים רבות הבנק "שבר את הכלים", ברגע אחד, בהסתמכו על הטענה של חריגה ממסגרת האשראי. סגירת ברז האשראי נחתה על הלקוח כרעם ביום בהיר ולא אחת נלוו לה תוצאות הרסניות.

למרות זאת, עם כל הכבוד להיבט של אי הוודאות מצד הלקוחות, נראה כי קיימת אי וודאות מסוכנת יותר, מצד המערכת הבנקאית כולה. על פי פרסומים בלתי רשמיים, היקף התופעה של החריגות ממסגרות האשראי במערכת הבנקאית בישראל מוערך בסכום של כ-50 מיליארד ש"ח. לשם הפרופורציה, ההון העצמי של חמשת קבוצות הבנקאות הגדולות במשק (הפועלים, לאומי, דיסקונט, המזרחי והבינלאומי הראשון) יחד, מסתכם בכ-47 מיליארד ₪. ניתן להניח, שההון העצמי של כלל המערכת הבנקאית, שווה, פחות או יותר, לסך האשראי שניתן על ידה בחריגה מהמסגרת, או כפי שהבנקים מתייחסים אליו, אשראי המצדיק תוספת סיכון, המגולמת על ידי הבנקים בריבית החריגה. נתון זה מטריד ביותר, שכן מעבר לסיכוני האשראי הרגילים, שנלקחים כחלק ממהלך העסקים הרגיל, נוצר מצב בו האשראי בחריגה, המוגדר כאשראי בסיכון שאינו ניתן על פי קריטריונים מובנים ובדרך מסודרת, הגיע לסף של גובה ההון העצמי של הבנקים. כשתופעה זו הופכת להיות בעלת היקף רחב, קיים בה פוטנציאל להשפיע באופן מהותי על האיתנות הפיננסית של המערכת הבנקאית. לכן, לא ניתן עוד לעצום עיניים ולהסתמך על הנחה, שמרבית האשראי הניתן בחריגה הוא אשראי "טוב", שהיה ניתן ללקוחות ממילא. נראה, כי זו התופעה האמיתית שהמפקח על הבנקים מבקש לשים לה סוף. הוראת המפקח תעמת את הבנקים עם בעיית האשראי בחריגה ותגרום להם לטפל בו כמו בכל אשראי, על ידי ניתוח כלכלי, הפעלת שיקולי אשראי ותיעוד הפרטים באופן ברור ומסודר.

מצד הבנקים נרשם שקט יחסי בנושא הוראת המפקח, למרות שמשמעותה עלולה להתבטא בהקטנת ההכנסות מהריבית החריגה, הנאמדות כיום בכ-2 מיליארד ש"ח בשנה. שקט זה מרמז, כי גם הבנקים הפנימו שמימדי התופעה מסוכנים ומחייבים טיפול שורש. גם הבנקים מבינים כי אין טעם במלחמה חזיתית, אלא עדיף למצוא דרכים חדשות לפצות על אובדן ההכנסות הצפוי כתוצאה מהתהליך. נראה כי גם בבנקים יודעים, כי מאחורי ההוראה, עומד יותר מאשר הרצון ליצור ודאות אצל הלקוחות או לצמצם את תופעת משיכת הצ’קים ללא כיסוי.

להוראת המפקח קיים היבט עמוק, הנוגע ליציבות המערכת הבנקאית בישראל ולחוסנה לטווח הארוך. זאת, מעבר להיבט הנוגע לחיי היום יום של הלקוחות. נראה, כי תפקידו העיקרי של הפיקוח על הבנקים, שמירה על יציבות המערכת הבנקאית, נעשה הפעם בחוכמה מרעננת. העטיפה ודברי ההסבר, שדובררו ונקלטו יפה באמצעי התקשורת, מצדיקים שאפו.

* עו"ד חכמון שימש בעבר כחבר דירקטוריון בבנק קונטיננטל מקבוצת בנק הפועלים

--------------------------------------------------------------------------------

כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.

--------------------------------------------------------------------------------